תב"ע הינה תכנית מפורטת המגדירה את תקנות הבנייה ע"ג קרקע מסוימת, בניגוד להיתר בניה אשר מסדיר את התקנות של המבנה, תבע מסדירה את התקנות של הקרקע.

תבע מורכבת מסט תכניות של בעלי מקצוע שונים בניהם מודד, מהנדס, אדריכל, מתכנן תנועה ויועצים נוספים בצירוף תקנון ובו הפרטים המציינים בתשריט כגון:
1. יעוד הקרקע – האם בקרקע זו אפשר להקים מבנה תעשייה, מסחר, אחסנה, חקלאי, מגורים.
2. גבול קו בניין – זהו קו דמיוני המקביל לקו המגרש, זהו אזור אשר נאסר בבניה מכל סוג שהיא.
3. זכויות בניה  – בכל מגרש הניתן לבנייה מציינת התב"ע את שטח המבנה המותר לתכנון בקומה ומס' קומות הניתנות לבנייה.
4. רמת גימור – נתונים לגבי סוג רמת גימור המבנה.
5. נתונים טכנים – נספח תנועה וחניה, פתרון פינוי אשפה, פתרון מערכות גז.

כאשר יזם מעוניין להקים מבנה , עליו לפנות תחילה לוועדה לתכנון ובניה ולבדוק את התב"ע הקיימת של החלקה, לאחר קבלת כל הנתונים ידע האם אפשרי הקמת המבנה או שישנו הצורך בהגשת תבע נקודתית לביצוע השינויים.

בקשה לשינוי יעוד קרקע – יזם המעוניין לבצע שינוי ליעוד הקרקע נדרש בהגשת בקשה לוועדה המקומית לתכנון ובניה, בקשה זו מורכבת מתשריט ותקנון המסביר בצורה מדוייקת את הדרישה לשינוי היעוד, לאחר הגשתה עוברת הבקשה לבדיקת מפקח מהרשות, יש לבצע פרסום בעיתונות, הגשת הבקשה לוועדה ועמידה בכל דרישות גורמי הרישוי, לאחר קבלת אישור כל הגורמים נכנסת התבע לתוקף.

בקשה לשינוי קוי בניין – בין קו המגרש לקו הבניין קיים שטח האסור לבניה (לכל חלקה המרחק שונה בכל חזית), יזם המעוניין לבנות ולהגיע עד קו המגרש נדרש בהגשת בקשה לרישוי הבניין לקו 0, לצורך כך יש להגיש את התשריטים והתקנון ולעבור את ההליך הבירוקראטי מול הוועדה עד לכניסת תב"ע לתוקף.

בקשה להקלות נוספות – ישנן סוגי בקשות תבע רבות נספות כגון: שינוי בקוי גובהה, שינוי חיפוי חזיתות, שינוי מערך חניות.
המשותף לכל סוגי בקשות הללו, הוא הצורך בהגשת בקשה לשינוי תב"ע, הליך זה הינו ההליך הארוך והמורכב ביותר בתחום בנייה הפרטית, היות ובקשות מסוג זה מגיעות לוועדה לתכנון ובניה המחוזית.

מתכנן טוב הוא בעל מקצוע אשר מכיר את דרישות הוועדה מהיסוד, יודע כיצד עוברת הבירוקרטיה באותה הרשות וכיצד לזרז את הליך הרישוי, כמו גם הליך רישוי עסקים. ואילו אדם לא מקצועי עשוי לגרום לנזקים רבים, דחיית בקשות וסגירת תיקים.