מתכנון פונקציונלי עד להגשת בקשה לחוות דעת מקדמית ממשרד הבריאות
אחרי שחתמתם עסקה על הנכס שבו יוקם מפעל מזון (בהתאם לפרוגרמה ראשונית) מתחילים בתכנון המפעל לפרטי פרטים בהתאם למצוי בשטח הלכה למעשה ובתיאום לדרישת החוק.
מתכננים את חלוקת המבנה לפי שלבי הייצור הרלוונטיים למפעל העתידי (תרשים זרימה) – היכן למשל ימוקם כל חדר ומה יהיה גודלו, מתכננים את מיקום הכיורים, ניקוזים והיכן יעמוד כל ציוד וציוד שיהיה חלק ממפעל המזון.
לאחר שהלקוח אישר את תכנית ההעמדה מכינים את הבקשה לחוות דעת מקדמית בצירוף פרשה טכנית למשרד הבריאות.
הבקשה לחוו״ד מקדמית של משרד הבריאות היא למעשה הכנת העסק לתנאי הקבלה לרישיון יצרן.
כאשר משרד הבריאות יאשר חוות דעת מקדמית, למעשה משמעות האישור היא שלאחר הקמת המפעל (בדיוק על פי התכניות שאושרה) הוא יקבל את אישור משרד הבריאות הסופי, כלומר, העסק יקבל אישור לרישיון העסק ולרישיון יצרן מזון (בהנחה וקיבל במקביל את אישור יתר הגורמים הנדרשים לרישיון כגון: כיבוי אש, הנדסה, איכות הסביבה, משרד התמ"ת וכו'…).
חוות דעת מקדמית משרד הבריאות
החברה לרישוי עסקים מכינה גרמושקה – תכנית המציגה את המפעל על כל מחלקותיו ו״פרשה טכנית״ – מסמך מילולי המסביר את כל תהליך הייצור ושרשרת התפעול במפעל וכוללת בין היתר פרטים אודות תהליך הייצור המבוקש, רשימת חומרי הגלם, תוצרת מוגמרת והסבר פרטני על העבודה בכל מחלקה.
נוסח לדוגמא של פרשה טכנית למפעל מזון: ״משאית עם חומרי הגלם מגיעה לרמפת הפריקה הממוקמת באזור X , החומרים מורדים ועוברים לנק' בדיקת ההזמנה ומיקום Y נשקלים ונכנסים לחדר קירור 4+ מעלות מספר 1 ראה בתוכנית, ע"פ צורך עובד המחלקה מוציא את חומר הגלם, מבצע הפשטת קרטונים באזור Z ומעביר למח' עבוד מוצר בחדר מס' 12 וכו'…..".
לאחר תשלום שובר אגרת חוות דעת מקדמית למשרד הבריאות מגישים את הגרמושקה ב-2 העתקים לבדיקתם.
משרד הבריאות בודק את התכניות, במידה ויש, הוא מעיר הערות או מזמן לפגישה.
אחרי שמשרד הבריאות התרצה שההערכות תואמת את הפעילות המתוכננת במפעל, מאשר את התכנית. הזמן שלוקח מהגשת חוות דעת מקדמית למשרד הבריאות עד לקבלת אישור משרד הבריאות לחוות דעת מקדמית לרישיון עסק/יצרן הוא בין חודש לחודשיים (תלוי במורכבות המפעל ובעומס במ. הבריאות).
תכניות נקודות קצה
לאחר שהתכנית (לחוות דעת מקדמית) מאושרת על ידי משרד הבריאות מתורגמת הגרמושקה לפרטים פרקטיים על מנת שהיועצים השונים יוכלו לתכנן את העבודה לביצוע. זה נקרא תכניות נקודות קצה.
החברה לרישוי עסקים מקבלת מהספקים השונים המספקים ציוד מפרט לגבי כל אביזר ואביזר ועל פי מידע זה עורכים תכניות נקודות הקצה עבור היועצים השונים לביצוע.
במידה ויועץ החשמל מתבקש בתכנית הקצה לתכנן מיקום לתנור, מדיח וכו' החברה לרישוי עסקים תציין בפניו בתכנית נקודת קצה את הנדרש: מיקום השקעים, הספק חשמל, אמפר, אילו מים יעברו בו (חמים, רגילים, רכים) וכו׳.
המידע ייסגר לכל הקצוות שכן לכל נתון יש השלכות על תכנון העבודה.
זהו שלב בו עוברת העבודה לביצוע עובדים ויועצים.
בעל המפעל יעסיק בשלב זה פרוייקטור שיאסוף את כל התכניות שייצרו לו היועצים וידאג שתכניות כל היועצים מסתנכרנות ומשתלבות יחד, זאת נקראת תכנית סופר פוזיציה .
בשלב זה יבחר קבלן עבודה לביצוע עבודות השיפוץ והיועצים השונים יבצעו פיקוח עליון כל אחד בתחומו. היועצים שבעל מפעל מזון עשוי להיעזר בהם: יועץ חשמל, יועץ מיזוג אויר, יועץ בטיחות, יועץ אינסטלציה , יועץ נגישות נכים, יועץ נידוף מערכות, יועץ בטיחות.
כאשר מסתיים שלב הקמת המפעל מתחיל הליך בקשה לרישיון עסק.
כשהמקום נמצא בשלבי שיפוץ סופיים (שלב הכנסת הציוד), החברה לרישוי עסקים יוצאת לסקירה אחרונה והתאמת התכניות לשינויים שבוצעו בשטח מהתכנית מאושרת (תמיד יש שינויים קטנים בשטח), לאחר מכן החברה לרישוי עסקים עורכת את הבקשה לרישיון עסק ומגישה במח' רישוי עסקים ברשות המקומית.